"עובדי נמל", האלבום השלישי והמתובל של ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא, סופסוף כאן. 3 סינגלים כבר ראו אור מתוכו: "מטקות", "מאמי אני על זה" ו"חתולים". עוד 9 שירים חדשים משובצים בו כמו יהלומים, ועל אף שנקרא "עובדי נמל" הוא יותר כמו אוניית המשא של הראפ וההיפ-הופ הישראלי.
בעיכוב של כמה ימים בגלל המצב הביטחוני, יצא לאור האלבום השלישי של ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא והוא פשוט וואו! כבר סיקרתי את "מטקות" ואת "מאמי אני על זה", ובשבילי יום בו יוצא אלבום מלא של ג'ימבו הוא יום חג. עמוס במשחקי לשון משובחים, עולם דימויים עשיר, ורפרנסים לשירים קודמים ולאמנים אחרים (הבילויים, רועי כפרי, ג'וזי כץ, ועוד), ג'ימבו ג'יי מגיש לנו מנת גורמה של ראפ ישראלי.
לא אסתיר שאני מעריץ נלהב עוד מהימים של הופעות מול 30 איש בלחץ. עוד בשיריו המוקדמים נפעמתי מעולם התוכן והמושגים, ותמיד שאלתי את עצמי על מה הוא עוד יכול לכתוב? כלומר, שירים גאוניים כמו "עשיתי" ו"תזכרי" גרמו לי לתהות האם מדובר בגימיק? ואז הגיע האלבום השני שגרם לי להבין שלא. ההבנה מתחדדת עוד יותר באלבום השלישי - ג'ימבו מסוגל לראות נושאים לכתיבה בכל דבר שזז, והמציאות הישראלית מספקת לו מלאי בלתי נדלה של פניני ראפ פוטנציאליות.
יאללה, צוללים אל השירים! שמעתי את האלבום מספר פעמים ובכל שמיעה גיליתי משהו חדש. אני מזמין אתכם לקרוא את הביקורת רק אחרי שאתם שומעים את השירים, לדעתי זה יהיה יותר כיף. נתחיל:
עובדי נמל
שיר שהוא נאום הפתיחה של האלבום, דרמטי ומעט אפל (על גבול הספוקן-וורד, ללא דאווינים ובלי פזמון), סקירה של מה היה עד עכשיו ולאן הולכים מכאן. "לכל מי שבא לפני, שהכיר בשיר לפני הפרסומת המסחרית" - הכרת תודה לקהל שהולך איתו, וכמובן רפרנס לשירים "בואו לפני" ו"פירות ההצלחה". במהלך השיר ג'ימבו מציג את הציפיות שלו אל מול המציאות, עבר מול עתיד, איך הוא חשב שזה יהיה (להגיע לחלל) ואיך זה בפועל (עובדי נמל). השיר ממשיך את הקו של "ראפרים כבר לא כותבים על בלונדה על החוף" ומציג מסר של עבודה קשה ושיעור בצניעות (על אף שהוא אחד הראפרים המצליחים בארץ עם הופעות מלאות בבארבי ואמפי שוני).
סצנה בפלוס
אז איך נראים החיים של ראפר אחרי הצלחה? השיר מתעסק בנושא הזה (כמו גם השיר "פירות ההצלחה") ומציג עולם בו "ראפר שר את הבלוז", "מנהלת משאבי אנוש צועקת ג'ימבו בוא תיתן בראש, סמנכ"ל הכספים אומר לי יופי של ביטים" - סימנים של בורגנות, לאו דווקא מכוונת, אלא כתוצאה מהתבססות הלהקה והז'אנר כולו לכיוון המיינסטרים. חוץ מזה יש בשיר מלא רפרנסים נפלאים שעושים כיף באוזן! (למשל: "באת להנמיך כמו מילקי מוס?"). ואם גם לכם יש חיבה לסאונד המדובר, חפשו "DJ Horn" בחנות האפליקציות (זהירות זה ממכר).
טינדר (Done That)
משחק מילים חביב ביותר בשם השיר, מסתיר מאחוריו שיר חביב לא פחות. על אף שג'ימבו לא רווק, זה לא מונע ממנו להצטיין ביכולתו המופלאה לראות נושא קטן ויומיומי ואז לפרק אותו ולהרכיב ממנו שיר. בתים קליטים, אוטו-טיון בכמויות, פזמון שיתקע לכם בראש וקולות רקע משגעים, המתכון המושלם לשיר שלא תפסיקו לזמזם. מה עוד מסתתר פה בשיר? רפרנסים ואנלוגיות משובחים כמו "רלוונטי כמו חולצת גלעד עדיין חי", "בקלאווה מטירה עם לוק של טרמיסו" והשורה הגאונית "קופידון יורה חצים של דיק-פיק". פרט לכל אלו המסר החברתי של אהבה בעולם דיגיטלי רלוונטי מתמיד ומתקשר להתמכרותנו לפלאפון, סליחה, לטלפון הסלולרי, שיר שעוד יגיע בהמשך האלבום.
מטקות
הסינגל הראשון שיצא לקראת האלבום, כבר לפני שנה, והוכיח שראפרים כבר לא כותבים על בלונדה על החוף, הם כותבים על השקיעה ועל המטקות ומה הן מסמלות לנו בעצם? השיר זכה לסיקור כאן אצלנו, הנה לינק למקרה שפספסתם. מה ניתן להוסיף? שהשיר משתלב מעולה באלבום ובתזמון מעולה עם הקיץ ששב אלינו, ובעיניי הוא השתלב מעולה גם עם רוח המחאה שהייתה ועודנה ("כמו כדור הגומי של פיזור ההפגנות"). חוץ מזה יש פה בית ראפ מפואר שאסור לפספס, נראה אתכם שרים את כולו ברצף.
חתולים
הסינגל השלישי שיצא לקראת האלבום ובו מתארח רביד פלוטניק. השיר זכה לפידבקים מעולים אצל הקהל ותחנות הרדיו, ועל אף הקצב המעט Laid-back שלו ונגיעות המזרחית הוא מקסים וממשיך את קו שירי האהבה הדיגיטלים של האלבום, אחרי "טינדר" ולפני "פלאפון". פרט לכך הקליפ שלו מגניב והקטע הטוב ביותר מגיע בשניות האחרונות כשפלוטניק שר "איש של מילים שלא אומר דבר" אך שפתיו לא זזות, הנה צפו:
מאמי אני על זה
הסינגל השני שיצא לקראת האלבום. הדבר החשוב ביותר שצריך לדעת על השיר הזה הוא שהוא חייב ללכת ביחד עם הקליפ שלו, בעריכה מופלאה של האחים צברי. פרט לכך המעבר החד בין הבית המתקתק אל קדם-הפזמון המתלהט ואל הפזמון המכסח - פשוט נפלא! גם אותו סיקרנו כאן בבלוג בהרחבה, למקרה שפספסתם. צפו בקליפ:
פינגווינים
הו! שיר אהבה! שיר היפ-הופ קליט ומתוק. מאוד מזכיר את "GPS" מהאלבום השני, גם בוייב המוזיקלי וגם בתוכן. שם זה היה סירה וניווט וGPS, וכאן זה מגדלור ולהיסחף וליסוע רחוק ולחזור. ואז מגיע C-part נפלא עם ברייק ופתיחה של הצלילים שבוודאי יגרמו לכם להתרגש כמו שקרה לי. השורה המנצחת היא ללא ספק "אם יפרצו לי את דלתות הכלא שבניתי לעצמי אני לא כל כך אדע מה לעשות מרוב אפשרויות". מקסים.
תביאו חטיפים
השיר הכי מחאתי באלבום, עם ביקורת לא מסוננת ופוטנציאל להפוך ללהיט בהופעות. הקונספט בשיר הוא שידור רדיו מתגלגל (עם קריינות של שיר הדס מאיר!) העוקב אחרי אירוע חדשותי, משהו שאנחנו רגילים אליו כאן בארץ. במדינה שלנו כל אירוע זוכה לסיקור יתר, אפילו אם מדובר במפגין שחוסם את נתיבי איילון כדי לקבל נסיעות חינם. ג'ימבו שם זרקור על רמת "השכונה" של המדינה, בה כל אחד יכול לשתק עורק תחבורה ראשי מכל מניע ("הופכים ת'מדינה לספסל אחורי בטיול השנתי").
השיר עתיר ברפרנסים לשירים קודמים: "מטוסים יש קטנים, שלי זה אוטובוס אקורדיון" מזכיר את השורה "נוסע ברכב פצפון, לפצות..." מתוך "סתם בן אדם" מאלבום הבכורה. איילון הוא הנחל שהפך לנתיב ב"כאן המרכז", וכמובן הטעות של השדרנית שאומרת "ג'מבו", בדיוק כמו ב"פירות ההצלחה" שמנוגן בסוף השיר כג'ינגל פרסומות, כי הרי הכל כאן מסחרי. אה, ובנוסף מתחבא רפרנס לשיר האחרון באלבום, הצלחתם למצוא איפה?
המקום הכי נמוך בעולם
שיר אהבה וגעגועים, המתעסק בסוגיית הירידה מהארץ. יש לנו ים ומדבר, כינרת ושלג והר, וגם את המקום הכי נמוך בעולם, אז איך אפשר לרדת מהמקום הכי נמוך בעולם? השיר נפתח בזיכרון נעורים מתוק, אך מאז חלפו הרבה שנים (רפרנס ל"אני והחבר'ה שלי" מהאלבום הראשון) והחברים ירדו מהארץ אל מקום בו היאוש נעשה יותר נוח, ולעמוד בתור זה כבר לא דימוי למשהו רע. "חולמים למכור בבבל קרמים בקניון כושל" היא שורה מדהימה בעיניי. שיר שיעשה קווץ' בבטן לכל הפטריוטים, עם C-part עוצמתי שיגרום גם לכם לחלום בעיניי עגל על עגלות.
קזינו
השיר הכי מדליק באלבום, בהפקתו של איציק פצצתי. הביט של השיר כולל קולות חיתוך של קלפים ומכונות מזל ומייד מכניס אותנו לאווירה, ועוקב אחרי מעלליו של ראפר הנכנס לקזינו בואגס בארבע בבוקר למשחק פוקר. מדובר בשיר אווירה נטו עם חרוזים נפלאים כאשר כל הבית הראשון הוא על אותו חרוז! גשו לבדוק! אפילו יש מוסר השכל בסוף השיר, מי אמר שקזינו הוא לא מקום חינוכי? אני הייתי שמח לראות קליפ לשיר הנפלא הזה, עתיר בדמויות ואווירה של ראפרים בקזינו.
פלאפון
גם אתכם מעצבן שאומרים "פלאפון" במקום טלפון סלולרי? זה לא סוד שכולנו כבר מזמן מכורים למסכים ובפרט לזה הקטן שנמצא בכף ידנו. אחרי ששר על אהבה דרך מסכים ("טינדר", "חתולים"), הגיע העת להסתייג ולתת רצף אזהרות שלא היו מביישות רשימת תופעות לוואי של תרופה. פרט לכך, נראה לכם שג'ימבו ג'יי יפספס הזדמנות לתקן את העברית שלנו? "ולמה אני לא חשבתי על זה, שאפשר לתת את השם ג'ימבו ג'יי לאיזה מוצר ואולי להפוך לעשיר לא נורמלי". ואיך אפשר בלי הגג המעולה של רבקה מיכאלי (!) בהיפוך תפקידים, מסבירה לג'ימבו איך להשתמש בטלפון, פרייסלס.
סוף טוב
השיר הכי עצוב באלבום, שהביא אותי לסף דמעות. שמעתי את האלבום ברצף ולא התכוננתי לשיר כזה עוצמתי. אגרוף בבטן. נזכרתי מייד באותו יום בו גם הורי אמרו לי לפתוח מהר טלוויזיה, יש מטוס שהתנגש בבניין. כמה רגישות צריך כדי לכתוב שיר כזה, כדי לראות את הפרטים הקטנים בו. לא מטוס, לא גורדי שחקים, אלא האנשים. "אולי היו כמה, אולי היו יחד, אולי לא היה כזה לבד". איזה אבסורד זה ש"כל העולם שידר אדם בחליפה קופץ מהגג"? שיר שהוא תפילה שיהיה סוף טוב, שאולי מישהו יגיע להושיע אותנו בקרוב. ג'ימבו שר את השיר יחד עם איה זהבי פייגלין וזה גם נשמע כמו שיר שלה, כך שההתאמה פה היא בשיא. שיר מרגש ביותר שנשאר איתך גם כשהוא מסתיים. איזו דרך סגור את האלבום.
ומילה על העטיפה המהממת בעיצוב של רוני קוך, שמכילה כל כך הרבה עוצמה וצבע ורגש, וגם רפרנס לשיר הראשון: "אז חשבתי שורוד זה לבנות, שכחול זה צבע לבנים".
הופעת השקה חגיגית עם מלא אורחים ב1.7.2021 באמפי שוני, כרטיסים כאן, שימו אוזן!