הופעת האיחוד של הבילויים הייתה מבחינתי בגדר ביאת המשיח, וההופעה שנתנו בפסטיבל TELEPORT החיפאי לא ירדה מרף הציפיות הגבוה שהצבתי, כיאה לאירוע במעמד זה. הנה החוויה מהזווית שלי, בעיקר על הבילויים וגם קצת על הפסטיבל.
יש לי הסכם עם חברה טובה שכאשר הבילויים מתאחדים אני מייד קונה 2 כרטיסים בשבילי ואז מתקשר לדווח לה, ואם היא לא עונה אני קונה עוד שניים בשבילה. אני חושב שהאנקדוטה הזו יכולה להמחיש עד כמה ציפיתי להופעת האיחוד של הבילויים. כמעט 9 שנים מאז ראיתי אותם לראשונה במועדון הביט בחיפה, ו-8 שנים מאז פספסתי את הופעת הפרידה בבארבי כי היה לי דייט באותו ערב (אל תחזרו על הטעות שלי).
קאט ל2021.
וילון אדום ותיאטרלי (כמו הבילויים) כיסה את הבמה בזמן שחברי הלהקה עשו באלאנס, מה שגרם לקהל ההומוגני לבעבע מרוב ציפייה לשיר את המילים בעל פה. הוילון נפתח. התרגשות של מעריצות הפוגשות את כוכבי המורדים. הבילויים!
13 שירים ביצעו על הבמה: נפלא פה, אני מקיא, חיליק פורצלינה, באב אל ואד, שוש אלמוזלינו, שיר בחסות המועצה לפירות הדר, אוטו זבל, שירו של האנץ, כשנפוליאון יכבוש את עכו, שגר פגר, אין בגטים בגטו, משהו כמו תה, ניפגש על החוף.
הבילויים היו במיטבם על הבמה, כאילו שבכל 8 השנים שחלפו הם עשו חזרות במרתף והתכוננו לרגע הזה. נועם ענבר כבש את הנמל עם קולו המשוגע, טריקו שחורה ורעמת שיער כסופה, ונראה כמו לוחם ג'דיי הנלחם בעזרת גיטרה בס. ויסלר לעומתו עם ג'קט כהרגלו בהופעות וגיטרה חשמלית, ודוניץ בהופעה מרשימה עם סינתיסייזר וגם פסנתר מעוטרים בצעצועים ועציצים (אותם היא גם השקתה במהלך ההופעה).
אהבתי מאוד שהשירים לא נצמדו לביצועי האולפן מתחילת המילניום, ובזכות ניסיונם העשיר של חברי הלהקה קיבלנו גרסת לייב אמיתית - אינטרו מורחב לשירים, סולואים, ובעיקר שירה שהיא קצת אוף-ביט כאשר נועם מורח את המילים או משחק איתם על הקצב, ומאתגר את הקהל שניסה לשיר "lip sync" איתו.
רגע מרגש נרשם במהלך הביצוע של "כשנפוליאון יכבוש את עכו" כאשר זכינו לחזות בהצעת נישואין על הבמה תחת הכותרת "את אמרת שכשהבילויים יתאחדו את תהיי שלי". פייר - מקסים מאוד.
שגר פגר היה אחד השירים שהכי ציפיתי לו ושלא הייתה דילמה שיהיה בליינאפ. ביצוע הלייב כלל את סיכול המילים הנפוץ בהופעות, כאשר ענבר שר: "את כמו שק של מלט, זר בדלת, של שחור על סוודר תכלת, חיים משה, חדר חושך, חיה עם אותה תלבושת שנה", ולאחר מכן את השורה: "תגידי משהו - קרה כמו ארנבת ורכה כמו חתיכת ברזל". נפלא.
טעות לא מכוונת במילים הייתה בשיר "אין בגטים בגטו" כאשר נועם לא הצליח לזכור את המילים בבית של "היו לי בחורות כמוך בכל נמל בעיר" והתחיל אותו מחדש! תוך טענה ש"לא שרתי את השיר הזה 13 שנה". גם בניסיון השני הייתה החלפת שורות אך הוא הצליח לעבור יחסית חלק אל עבר סיום השיר. מודה - גם אני בתור אחד שתופס מעצמו כיודע את כל המילים של הבילויים, מתקשה בבית הזה.
את ההדרן הם ביצעו מלפני הוילון האדום שנסגר לכבוד כך, בביצוע תיאטרלי, מינימלי, ובעיקר ווקאלי (שאפו למאיה דוניץ) לשיר "ניפגש על החוף", ביצוע שחתם הופעת איחוד מצוינת לכל הדעות.
אגב המילה "איחוד" לא בטוח מדויקת, כי אין סימן המעיד על חזרתם ל לפעילות מעבר לגיחה קיצית זו. אם לשפוט עפ"י איחוד העבר שכלל אלבום חדש ושנה של 30 הופעות, ובטח שאם לשפוט עפ"י הפאסון של חברי הלהקה, אני רוצה להמר בעצב כי מדובר באירוע חד פעמי (שאולי עוד יקרה בעתיד) אבל לא על איחוד קבוע. "תודה שבאתם לראות את הדבר האיזוטרי הזה" הכריז ימי ויסלר בין השירים, ולדעתי המשפט הזה ממחיש יותר מהכל כמה חברי הלהקה מתייחסים ליצירת האומנות במסגרת הבילויים כדבר קטן השייך לעבר. נכון, ניתן לומר שזו הציניות הרגילה שנוטפת מהם, אבל לדעתי באמת מדובר בחבורה שלא רואה בשירים האלו הרבה יותר מאשר "השירים שכתבנו כשהיינו בתיכון". גם התוכן של השירים תורם לתזה זו, מכיוון שבניגוד לאמנים שעולים ערב ערב על במה, שרים את שעל ליבם ומחפשים את אהבת הקהל, פה ברור שהשירים הם נונסנס ביקורתי חריף שאמנם משתבח עם השנים, אבל לא הוא דם ליבם של נועם ענבר, ימי ויסלר ומאיה דוניץ, זה כנראה פשוט לא בוער בהם בתדירות גבוהה כל כך, ולנו נשאר לאפס את השעון ולחכות להופעה בעוד 8 שנים.
מה עוד? פסטיבל TELEPORT הוא הפקה חיפאית ראויה ומצוינת. האירוע ב9.9.21 היה רק הדובדבן, והקצפת הייתה סדרת הופעות פתוחות לקהל בכל ימי חמישי של הקיץ עם מיטב האמנים. באירוע השיא ב9.9 הופיעו שמות גדולים כמו אלון עדר ולהקה וריף כהן, לצד אמנים חיפאיים: ויתרתי ואחרים.
למי שהכל היה נראה לו קצת מוכר זה כי הלוקיישן הוא בדיוק כפי שהיה בפסטיבל SoLow בגרסתו השלישית ב2019 כאשר הוא גדל ועבר לנמל, עם במה מרכזית, במת הטרמינל הגבוהה, ועוד במה בתוך ההאנגר, כל זה לצד מייצגי אומנות ודוכני שתייה ואוכל. אציין כי דווקא הSoLow שחנך לראשונה את הלוקיישן כבר לפני שנתיים, כלל יותר עמדות שתייה, עמדות מיחזור כוסות (!), עמדות אוכל של מסעדות חיפאיות, יותר מייצגי אומנות ויותר תאי שירותים - כל אלו קצת לקו בחסר בפסטיבל TELEPORT הנוכחי.